איך את יודעת

שירתה של תמרה טוביאן היא שירת התִמצות והדיוק. השיר קצר ביותר בדרך כלל, אבל מתפוצץ מרוב רגש. הנחת היסוד בשירה שכזאת היא שהכול נוגע בך מן הציבורי, לפרטי ומן הפרטי עד לאישי ביותר החבוי בנִבכי הנפש, ולכן חשוב מאוד עם חשיפת הלב הנא לעשות את הדבר עקב בצד אגודל, בצעדים מדודים ביותר, אחרת יתלקחו הגחלים הלוחשות וישרפו את הלב.

עוד דבר ראוי לציון בשירה היפה הזאת היא ההתלבטות והתמיהה. כאילו החיים עצמם הם בעצם פרגמנט אחד גדול. למרות ההרמזים הלא מעטים שיש בשירים המורים על כיוון פרשנות, הם תמיד נשארים פתוחים לקורא בגלל המינימליות שלהם. זאת שלמות של חוסר שלמות. אז אם את מרגישה שהכול פתוח איך את יודעת מתי מסתיים דבר אחד ומתחיל דבר אחר. אולי על פי תחושת בטן בלבד.

יעיד על כך השיר היפה הזה מתוך הספר: "אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת לִהְיוֹת זֶבְּרָה // כְּאִלּוּ כָּל רְצוֹנֵךְ הוּא / לְלַחֵךְ עֵשֶׂב עַל גִּבְעָה יְרֻקָּה // כְּאִלּוּ אֵינֵךְ עוֹמֶדֶת עַל הַמִּשְׁמָר / כָּל דַּקָּה // כְּאִלּוּ כְּתֹנֶת פַּסִּים / יְכוֹלָה מֵרָחוֹק / לְטַשְׁטֵשׁ // שֶׁלְּעוֹלָם כְּבָר // לֹא תִּהְיִי // שְׁלֵמָה".

 רן יגיל – מבקר, סופר ועורך

תמרה טוביאן, ילידת 1972. פרסמה בכתבי עת רבים. בשנת 2022 יצא לאור ספרה הראשון "ראי, פסיעותייך" בעריכת המשורר יקיר בן-משה בהוצאת עמדה