דב לאוטמן לא מרים ידיים

כשניצב דב לאוטמן על בימת תיאטרון ירושלים ביום העצמאות תשס"ז ונשא דברים בשם כלות פרס ישראל וחתניו, הוא דיבר על חיוניותו ומרכזיותו של החינוך בהבטחת עתידה של מדינת ישראל, שלומה ושגשוגה. היושבים באולם וצופי הטלוויזיה נחשפו לסימניה של המחלה הקשה שפגעה בו ונפעמו מרוחו הגדולה, מלהט העשייה ומאמונתו המידבקת.