הנשים בחייו

"אהבות גדועות שטבועות בנפשו כאוניות במצולות, צפו ועלו בראשו ללא קול. כעגבן מזדקן שמבכה את גבריותו שיורדת לטמיון, אלון בכה על אהובותיו. העננים שמאיימים להציף עולם על יושביו התנגחו בתוכו ברעם. הצעירה זירזה את צעדיה, והוא צעד אחריה בתקווה ששר הגורלות לא ינפץ את חלומותיה כפי שניפץ את חלומותיו. במהירות הוא חצה אחריה את הגשר ושב להפציר בעצמו כי עליו לתת אמון באישה כלשהי, מפני שלמעט איריס, הנשים שאהב היו נאמנות לו. ליתר דיוק, הוא זה שהפר את אמונן. מאידך, כל מי שנבגד מאבד פרופורציה, והוא חרד שכל אישה שיאהב, תבגוד בו. טראומה שהוא חייב להתגבר עליה ולתפוס בת זוג בלי דיחוי, אחרת ימשיך לעבור מאישה לאישה בלי שהאהבה תשתרש בו."

מאז ומעולם, האהבה הייתה סוד שעליו לפענח. פרשיית אהבה עם אשת איש לא רק שהובילה את אלון אלדן לגירושים מאשתו, אלא גם לשינוי קיצוני בהשקפת עולמו. לאחר מכן, חשב שמצא שוב את האושר כשנישא לאישה צעירה ממנו בשנים. אך המציאות הכתה בו שוב.
הנשים שאהב והציפיות שלו מהן, מעצמו ומהחיים, סתרו זו את זו.
בחיפוש נואש אחר זוגיות חדשה, הוא ידע נשים רבות, אבל לבסוף, אהבה בלתי נתפסת דחפה אותו לעבר הלא נודע.

בספרו השני, שמשון אבגיל טווה ביד אומן, מתוך המציאות הגועשת בארץ שמתקיימת תחת מלחמות ואיום הכחדה תמידי, עלילה נוגעת ללב על אנשים כמהים לאהבה, שמתגלגלים בשדות תקווה אינסופיים.