והקרן עודנה קיימת

עמוק לתוך העשור השביעי של חייו, החליט משה (מוּסה) גולדנברג להתבונן לאחור ולחזור לסיפור חייו. באמצעות העט של חברו לקיבוץ, ישראל רוזנצוויג, גולל פרשת חיים סוערת מראשית ימי הציונות בארץ ישראל. במרכזה ניצבת התקופה בה שימש כממונה מטעם הקרן הקיימת על רכישת אדמות עמק בית שאן למן תחילת שנות ה־30 של המאה הקודמת. זהו סיפור חיים מרתק ולא מוּכּר, ששופך אור על תולדות ההתיישבות הציונית בעמקי הצפון ועל יחסי יהודים וערבים, ותקף באמיתותיו גם לימים אלה.
גולדנברג נולד בראשון לציון ב־1897. למד במקווה ישראל וגויס במלחמת העולם הראשונה לצבא העות׳מאני ומאוחר יותר לגדודים העבריים. לאחר המלחמה פגש בבוגרי תנועת השומר הצעיר מגליציה שעלו לארץ, והצטרף אליהם כצבר יחיד בין עולים להקמת קיבוץ א׳ ולהתיישבות קבע בבית אלפא, שם הקים את משפחתו. היה מוכתר הקיבוץ וממונה על רכישת אדמות הקרן הקיימת בעמק בית שאן.
עומר עינב