חלום הצבר הלבן

 חלום הצבר הלבן הוא וידוי נוקב אך מלא חמלה של בן לקבוצת המייסדים, שהקימו את המדינה ולבסוף הודחו מהשלטון בבושת פנים – "דור של דינוזאורים, שמתו מזמן אבל אף אחד לא הודיע להם על כך."מעטים הם אנשי הרוח הישראלים שהעזו להסתכל במראה כמו מירון בנבנשתי. בזה אחר זה הוא מעלה על המוקד את המיתוסים שעליהם התחנך: כיבוש השממה שמעולם לא היתה שממה; הצבר החסון שלא היה אלא בבואת הפחדים של דור ההורים הגלותיים; הסוציאליזם המתנשא והמתפנק של הלבנים, המוגנים; ומעל לכול, העיוורון המוחלט לתושבי הארץ הקודמים.מבין משוכות הצבר וחורבות הכפרים הערביים שאהב, בנבנשתי לועג לניסיון התמים והמיתמם של מחנה השמאל לחזור לגבולות 67´, ומציג את הפתרון היחיד האפשרי בעיניו.מירון בנבנשתי הוא עיתונאי וחוקר, מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון, עמית מחקר בהרווארד, יקיר ירושלים, סגן ראש העיר לשעבר, מייסד ומנהל "פרויקט הגדה והרצועה", מחברם של עשרה ספרים, בהם "הקלע והאלה", "מחול החרדות", "עיר המנוחות" ו"פנס הקסם", ארבעתם בהוצאת כתר.