חלון בין ערבים

אוֹת לְאוֹת


אוֹת לְאוֹת פּוֹסְעִים חַיַּי לְיָדִי.
נֶצַח לְנֶצַח חוֹלְמִים הָרְגָעִים סוֹדָם.
מִנֶּגֶד פּוֹצְחִים גְּשָׁמִים בְּרִנָּה,
וּמְרוֹם תְּהִלָּתוֹ מְחַיֶּה אֶת
נִשְׁמַת הַדְּבָרִים.

וְהַיּוֹם הָיָה חֲרִישִׁי וְשָׁקֵט,
וְהַלַּיְלָה מְצֹעָף בְּמִינֵי צְעִיפֵי רֹגַעַ.
וּפָנִיתִי אֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה
בַּשְּׁבִיל הָרָעוּעַ, בַּשְּׁבִיל הַמְקֻמָּר,
בַּשְּׁבִיל הָעוֹלֶה אֶל פִּסְגַּת הַנֶּפֶשׁ
וּבָכִיתִי.

וְהִגַּעְתִּי רֶגַע לִפְנֵי,
וְהִגַּעְתִּי רֶגַע אַחֲרֵי,
וְהַכֹּל הִתְרַחֵשׁ בִּלְעָדַי,
שֶׁכֵּן תָעִיתִי בְּעֹמֶק הַמַּחְשָׁבוֹת
הַפּוֹסְחוֹת
בֵּין סְעִיפֵי אֶתְמוֹל וְהַיּוֹם.
וְשָׁגִיתִי לְבוֹסֵס בָּעֳמָקִים
הַבִּלְתִּי פְּתִירִים שֶׁל חוֹל וּמַיִם.