חרסים שאין להם מנוחה

יצירתו של אבא קובנר (1987-1918) זכתה להכרה הציבורית הלאומית העליונה שבפרס ישראל (1970), ספרי שירתו זכו לכינוס אלבומי מהודר ומוער בעריכת דן מירון וחייו תוארו בביוגרפיה מקיפה ומרתקת מאת דינה פורת, ובכל זאת נותרה שירתו זרה וסתומה עבור הרבים. ספר זה, העומד על מאפייני ייחודה של שירת קובנר ועל מקורות יניקתה, בין השאר מן האמנות הפלסטית ומשירת יידיש, תוך הארת ההֶקשרים ההיסטוריים והתרבותיים הרחבים שלה, נועד להוביל לקריאות חדשות, שאולי ישיבוה מן המדף אל לב הקוראים.פרקי הספר: פואמה באבן; השיר הארוך; שירה ועדוּת; ביאליק ושלונסקי; וילנה; קובנר וסוּצקבר.עפרה יגלין היא פרופסור באוניברסיטת אֶמורי שבדרום ארצות הברית. ספרה הקודם בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ´אולי מבט אחר: קלאסיות מודרנית ומודרניזם קלאסי בשירת לאה גולדברג´ (2002), היה לספר יסוד בחקר יצירת גולדברג.