כמעשה מראה מול מראה

מיקי הראל היא ציירת במילים ומשוררת בצבעים ואת השילוב הזה בין שתי האמנויות הללו: שירה וציור היא עושה באופן טבעי לחלוטין ובמין קדחתנות יצירתית נפלאה. גם בספר השירים החדש שלה, הרביעי במספר, בעל השם המקורי "כמעשה מראָה מול מראָה" היא מוכיחה את את היכולת הנדירה שלה לשזור בין שתי האמנויות.

להראל שירֵי מבט ונוף רגישים ביותר, שבהם באמת דבר נשקף לו בְּדבר אחֵר, כשם הספר, וכתוצאה מן הפרספקטיבה משתנֶה גם הדבר עצמו וגם המחשבה עליו משתנָה במעט. רוצה לומר, הדברים אינם כפי שהם נראים בשירתה של הראל, אלא כפי שהם משתקפים זה בָּזֶה וזה ליד זה. להראל יכולת לכתוב ברגישות לא רק שיר לירי בודד, אלא גם פואמה וּמחזור. היא אסוציאטיבית מאוד לטובה ממש כמו צייר הרושם וצובע במהירות כִּתמית את הקנבס ולפתע צצה לעיניך דמות בקו עדין ואישי מאוד.

וגם בתחום השיר הלירי החברתי יש לה שורות מפתיעות וכובשות מבית לבית, מחאתיות, אך מעל הכול עומדים שירֵי האהבה והזוגיות היפים שלה. אבל הדברים לא רק משתנים ומתעוותים במראה, הם גם נחלשים, הם רק נדמים כאינסופיים, אך העוצמה של ההשתקפות הולכת ונחלשת כמו בשיר הקצרצר הבא הנושא דימוי אחד וגם את שם הספר היפה הזה:

אחר כך

אָמַרְתָּ לָהּ אֲהוּבָה

אַחַר כָּךְ שָׁמְעָה אוֹתְךָ אוֹמֵר

לְכֻלָּן אֲהוּבָה, אֲהוּבָה...

נוֹתְרָה רֵיקָה

כְּמַעֲשֵׂה מַרְאָה מוּל מַרְאָה

 רן יגיל – מבקר, סופר, עורך ומו"ל