נוף מנוכר תפיסת הטבע בקרב יהודי גרמניה בימי השלטון הנאצי

המאמר בוחן את חוויית ההדרה של יהודי גרמניה מן הטבע והנוף הגרמני בתקופת השלטון הנאצי, דרך ניתוח שיח העיתונות היהודית בשנות ה־30. הוא מראה כיצד תפיסות נאציות של “דם ואדמה” ו”היימאט” שימשו להצגת היהודים כזרים לטבע ולמרחב הלאומי, וכיצד הודרו בפועל מפארקים, אתרי נופש, חקלאות וארגוני טבע. העיתונות היהודית שימשה זירה לדיון פנימי במושגי טבע, נוף ושייכות, וביטאה עמדות שונות – ציוניות, ליברליות ואורתודוקסיות – בנושאים אלו ובהשלכות שלכם על פנייתם של יהודים לחיים בכפר, לעבודת האדמה ולהגירה. עם החרפת המדיניות האנטי-יהודית, הדיון הסימבולי בטבע הצטמצם, והעיסוק בו הפך לכלי מעשי להישרדות ולהכנה להגירה.