עונות יחידאית

בספרו השלישי, "עוֹנוֹת יחידָאית" מציב המשורר יהודה לייב ויטלזון שלוש פואמות העוסקות בקיומי, באישי ובלאומי: "אֶצְעָדָה", "עוֹנוֹת יחידָאית", "הווֶה בין תולָדות". השפה הדחוסה, ההעזה והטיפּוגרפית והמעוף המטאפורי של הספר ממשיכים את סגנונו של ויטלזון מספריו הקודמים, "ממיתר החולין" (עמדה, 2017) ו"תועפות בראשית" (עמדה, 2019).

ויטלזון, שזכה בעבר על ספר הביכורים שלו בפרס שרת התרבות, מוכיח בספר החדש ביתר שאת את התפתחותו כמשורר בָּשֵׁל בעוברו מן השיר הבודד והמחזור אל עֵבֶר הפואמה המגובשת אווירתית ונושאית. יתרונו הוא בהיותו משורר אישי לירי, אך גם עמקני ביותר וחברתי.

"בוא נדבר כאילו אני לא פֹּה / ואת לא פֹּה // כל אחד יתבּודד אל קְצה יער / יהיה גָּרוּם / ויישא קול אֶל אמירֵי דממה // הם יַזילו שלֶכֶת הס // ונמשיך לדבֵּר, / נדבֵּר הוֹמִיּוֹת / ונגמע מילותייך מילותיי".

רן יגיל – מבקר, עורך וסופר

עורך הספר: חן יסודות

ניקוד והגהה: ציפי הראל