תעתועי דמיון

כשנתקל גיבור הסיפור באדם כל-כך דומה לו, עד שנדמה לו כי הוא רואה את עצמו, ברור לו שדמיון כזה לא יכול להיות מקרי. ובכל זאת עדיין נראה לו לגמרי הזוי שאביו ז"ל קיים קשרים אינטימיים נסתרים. התעלומה הזאת לא מניחה לו, ובניסיון לפענח אותה מתעתע בו טיבה ההפכפך של האמת ואיתו גם בקורא.
הרצון העז לגלות מה פשר הדמיון הזה אוחז גם בקורא, ולא מרפה ממנו עד הסוף, ודווקא כשנדמה כי העניין מתבהר, מסתבר משהו אחר, מרתק ומפתיע.